כשוטרינר התקשר אלי ע"מ להתיעץ בעניין טיפול בעין של סייחה ירדנית התרגשתי מעצם הרעיון, אך לסוע לשם הייתה חוויה אפילו יותר מיוחדת ומרגשת…
הסייחה סבלה מפצע בעין שלא החלים כשורה. שיניתי מעט את הטיפולים ועקבתי מרחוק באמצעות תמונות ולאחר כשבועיים כשעלה חשש שאין התקדמות ושאולי יהיה צורך בניתוח הוחלט שאסע לשם.
הנסיעה הייתה מרתקת, כ"כ קרוב אך עם זאת כ"כ שונה…
נסעתי לעמאן. הנסיעה הייתה באיזור מדברי (הצד המזרחי של ים המלח) בינות למחנות פליטים פלשתינאים. תמונות של המלך בכל מקום, ממש בכל מקום, ומרגישים בהחלט שאנחנו בארץ אחרת…
הירדנים שפגשתי היו אנשים שקטים ומנומסים, חייכנים ומקבלי אורחים (על אף שביקרתי שם בחודש הרמאדן).
האורווה יפיפיה והסוסים מוחזקים בתאים מרווחים, נקיים ומאווררים, מרגישים את המלכותיות באויר…
העין של הסוסה היתה במצב של החלמה מתקדמת וכל מה שנותר לי לעשות היה לשנות מעט את הטיפולים ולאחל לה בהצלחה…
נסיעה של יום שלם, בשביל 10 דקות בדיקה… היה שווה כל רגע!












